מרתף בבית פרטי – מתי הוא באמת מוצדק?
זמן קריאה: כ-5 דקות
מרתף הוא אחד מאותם אלמנטים שיכולים להוסיף לבית הרבה שטח — אבל גם הרבה מורכבות.
על הנייר זה נשמע מצוין: עוד קומה, עוד חדרים, אולי חדר קולנוע, חדר כושר, משרד או יחידת דיור. אבל בניגוד לקומה רגילה, מרתף נמצא מתחת לקרקע, ולכן כמעט כל דבר בו דורש יותר מחשבה: אור טבעי, אוורור, איטום, ניקוז, ביוב, תחזוקה ועלויות ביצוע.
לכן, בעיניי, לפני שמחליטים לבנות מרתף כדאי לשאול שאלה פשוטה:
אם אפשר לקבל את אותם שימושים בקומה שנייה רגילה, עם חלונות, אור ואוויר טבעיים ועם פחות מורכבות — צריך שתהיה סיבה טובה לבחור דווקא בקומה תת־קרקעית.
אז למה בכל זאת בונים מרתף?
יש כמה מצבים שבהם מרתף יכול להיות פתרון נכון.
הסיבה הראשונה היא זכויות הבנייה במגרש.
לא נכון לומר באופן גורף שמרתף "לא נחשב בשטח הבית". אופן חישוב השטחים תלוי בתוכנית שחלה על המגרש ובהוראותיה. בחלק מהתוכניות קיימות זכויות או הוראות מיוחדות לגבי בנייה מתחת לקרקע, ובתוכניות חדשות יותר גם שיטת חישוב השטחים השתנתה כך שלא תמיד קיימת החלוקה הישנה בין שטח עיקרי לשטח שירות. לכן בכל מגרש צריך לבדוק את הזכויות הספציפיות שלו. ממשלת ישראל
במילים אחרות: לפעמים המרתף מאפשר לנצל שטח שלא ניתן היה לקבל באותה צורה מעל הקרקע. במקרה כזה כבר יש לו הצדקה תכנונית ברורה.
סיבה נוספת היא מגבלת גובה או מספר קומות. אם התכנון אינו מאפשר להוסיף קומה מעל הקרקע, אבל כן מאפשר שטח תת־קרקעי, המרתף יכול להיות הדרך לקבל שטח נוסף.
מרתף יכול גם להתאים מאוד לשימושים שלא זקוקים בהכרח לנוף או לחלונות גדולים, למשל מחסן, חדר קולנוע, חדר כושר, חדר משחקים, חדר מערכות או חניה.
אבל אם אפשר קומה שנייה – למה לרדת למרתף?
זו בעיניי השאלה המרכזית.
אם אני צריך עוד חדרי שינה, משרד או חללי מגורים רגילים, ובאותו מגרש מותר לי לבנות קומה נוספת — לקומה מעל הקרקע יש יתרונות ברורים.
מקבלים חלונות רגילים, אור טבעי טוב יותר, אוורור פשוט יותר, נוף ותחושת מגורים טבעית יותר.
גם מבחינת מערכות הבניין, קומה רגילה בדרך כלל פשוטה יותר.
במרתף אנחנו למעשה משקיעים הרבה מאמץ וכסף כדי להתגבר על העובדה שהחלל נמצא מתחת לאדמה.
לכן לא הייתי בוחר במרתף רק בגלל הרצון "לקבל עוד קומה".
העלות – אחד השיקולים החשובים ביותר
מרתף אינו פשוט עוד קומה שנמצאת למטה.
צריך לחפור ולפנות אדמה, ולעיתים לבצע דיפון. קירות המרתף הם קירות תת־קרקעיים שצריכים לעמוד גם בלחצי הקרקע שסביבם.
נדרש איטום ברמה גבוהה, הגנה על שכבות האיטום, טיפול בניקוז סביב המבנה ולעיתים מערכות נוספות בהתאם לתנאי המגרש.
אם מוסיפים חצרות אנגליות, פתחים, מדרגות או פתרונות ניקוז מיוחדים — העלות עולה עוד יותר.
לכן מ"ר במרתף אינו בהכרח מ"ר "זול". במגרשים מסוימים הוא יכול להיות יקר ומורכב משמעותית משטח בנוי רגיל מעל הקרקע.
מבחינתי, אם אין למרתף יתרון ברור בזכויות הבנייה או בשימוש המתוכנן, העלות היא אחת הסיבות העיקריות לבדוק ברצינות האם קומה שנייה אינה פתרון טוב יותר.
אור טבעי ואוורור
אחד החסרונות הברורים של מרתף הוא הקשר המוגבל לחוץ.
אם חלקו העליון של המרתף נמצא מעל מפלס הקרקע, ניתן לפעמים ליצור חלונות גבוהים סמוך לתקרה.
הם יכולים להכניס אור ואוויר, אבל התחושה שונה מאוד מחלון רגיל בחדר מעל הקרקע.
אפשרות אחרת היא חצר אנגלית.
מהי חצר אנגלית?
חצר אנגלית היא למעשה אזור חפור וצמוד לקיר המרתף, שמוריד את מפלס הקרקע לצד החלון.
במקום שהחלון יפנה ישירות לאדמה, הוא פונה אל חלל פתוח קטן.
כך ניתן ליצור חלון גדול יותר ולהכניס למרתף אור טבעי ואוויר.
לעיתים החצר האנגלית יכולה גם לשמש כחלק מפתרון הגישה או המילוט, בהתאם לתכנון ולהוראות החלות על המבנה. בתקנות קיימים גם ממדים ותנאים מינימליים לחצר אנגלית במצבים מסוימים. ממשלת ישראל
היתרונות של חצר אנגלית
היתרון המרכזי הוא ברור: היא משפרת משמעותית את התאורה והאוורור של המרתף.
במקום להרגיש כמו חלל סגור לחלוטין מתחת לאדמה, החדר מקבל קשר מסוים לחוץ.
בחצר גדולה ומתוכננת היטב אפשר גם ליצור אזור ירוק קטן מול החלון, כך שהמבט יהיה לצמחייה ולא לקיר בטון.
ומה החסרונות?
קודם כול, זו עדיין לא חצר רגילה.
ברוב המקרים מדובר בחלל מוקף קירות שנמצא מתחת למפלס הקרקע, ולכן התחושה שונה לחלוטין מחלון שפונה ישירות לגינה.
מבחינה אדריכלית גם לא כולם אוהבים את המראה שלה.
מעבר לכך, החצר עצמה דורשת פתרון ניקוז טוב מאוד. מים שמגיעים אליה בגשם צריכים להתפנות בצורה בטוחה, ולא להגיע אל חלון או קיר המרתף.
יש גם צורך בתחזוקה: עלים, לכלוך ואבק יכולים להצטבר בתחתית, ולעיתים צריך לדאוג למעקה או להגנה בחלק העליון.
לכן חצר אנגלית יכולה לשפר מאוד מרתף — אבל היא גם מוסיפה עוד פרט בניין שצריך לתכנן ולתחזק.
ומה לגבי איטום?
זה כנראה אחד הנושאים הקריטיים ביותר במרתף.
קירות המרתף נמצאים במגע ישיר עם הקרקע. לכן חדירת מים אינה רק בעיה אסתטית אלא יכולה להפוך לבעיה משמעותית מאוד.
מרתף שבוצע נכון יכול להישאר יבש לחלוטין במשך שנים רבות.
אבל ההבדל הוא שבקומה רגילה, אם מופיעה בעיית איטום בקיר חיצוני, בדרך כלל ניתן להגיע לקיר מבחוץ.
בקיר מרתף, לעיתים יש אדמה מאחוריו.
לכן תיקון עתידי יכול להיות קשה, יקר ומורכב הרבה יותר.
זאת אחת הסיבות שאיטום וניקוז של מרתף צריכים להיות חלק מהתכנון כבר מהשלבים הראשונים ולא פרט שנפתר תוך כדי ביצוע.
האם מרתף קר בחורף?
לא בהכרח.
דווקא לקרקע יש יכולת למתן שינויי טמפרטורה.
לכן מרתף שתוכנן נכון יכול להיות קריר ונעים יחסית בקיץ, ובחורף הטמפרטורה בו יכולה להיות יציבה יותר מזו שבמבנה החשוף כולו לאוויר החיצוני.
הבעיה האפשרית היא יותר שילוב של טמפרטורה נמוכה ולחות.
אם אין איטום, בידוד ואוורור טובים, החלל עלול להרגיש לח ולא נעים.
לכן האיכות התרמית של מרתף תלויה מאוד באופן שבו מעטפת המבנה תוכננה ובוצעה.
חדר רחצה ושירותים במרתף
אפשר בהחלט לתכנן חדר רחצה ושירותים במרתף, אבל כאן צריך לבדוק כמה דברים.
הראשון הוא אוורור.
אם אין חלון שניתן לפתיחה, יש צורך במערכת אוורור מכנית שמוציאה את האוויר אל מחוץ למבנה.
זה אינו פתרון חריג — משתמשים בו גם בחדרי רחצה בקומות רגילות שאין בהם חלון.
הנושא המורכב יותר הוא הביוב.
ביוב ביתי עובד בדרך כלל באמצעות כוח הכבידה. הצינורות יורדים בשיפוע אל מערכת הביוב.
אבל מה קורה כאשר האסלה נמצאת נמוך יותר ממפלס הביוב שאליו הבית צריך להתחבר?
במקרה כזה השפכים לא יכולים לזרום מעצמם כלפי מעלה.
לעיתים נדרש בור איסוף ומערכת שאיבה שמעלה את השפכים למפלס שממנו הם יכולים להמשיך בזרימה רגילה.
זה פתרון מוכר וניתן לתכנון, אבל הוא מוסיף ציוד מכני, חשמל, תחזוקה וגישה לטיפול במקרה של תקלה.
ומה לגבי ריחות וסתימות?
מערכת ביוב שתוכננה ובוצעה נכון אינה אמורה לייצר ריחות במרתף.
יש סיפונים, מחסומי ריח ואוורור של מערכת הביוב בדיוק כמו בכל יתר הבית.
אבל ככל שיש יותר מערכות — ובמיוחד משאבות, בורות איסוף ומערכות תת־קרקעיות — קיימות גם יותר נקודות שדורשות תחזוקה.
לכן, שוב, השאלה אינה האם ניתן לבצע זאת.
בהחלט ניתן.
השאלה היא האם יש הצדקה להוסיף את המורכבות הזאת.
עוד נקודה שצריך לחשוב עליה – בטיחות ויציאה
כאשר מרתף משמש כמחסן או חדר מערכות, ההתייחסות אליו שונה מחלל שמיועד לשהייה ממושכת או למגורים.
אם רוצים ליצור במרתף חדרי שינה, יחידת דיור או חללי מגורים אחרים, צריך לבדוק גם את דרישות הבטיחות, דרכי היציאה והמילוט, התאורה והאוורור בהתאם להוראות החלות על הפרויקט.
כלומר, העובדה שיש שטח פיזי במרתף אינה אומרת אוטומטית שניתן להשתמש בו לכל מטרה שרוצים.
אז מתי מרתף כן מתאים?
בעיניי, מרתף מוצדק במיוחד כאשר קיימת סיבה אמיתית לבנות מתחת לקרקע.
למשל:
כאשר זכויות הבנייה מאפשרות שטח תת־קרקעי שלא ניתן לקבל מעל הקרקע.
כאשר קיימת מגבלת גובה או מספר קומות.
כאשר הטופוגרפיה של המגרש ממילא יוצרת קומה שחלק ממנה שקוע באדמה.
או כאשר השימושים שאנחנו רוצים להכניס לשם אינם תלויים באור ובנוף — כמו חניה, מחסן, חדר קולנוע, חדר כושר או חדר מערכות.
במקרים כאלה מרתף יכול להיות פתרון מצוין.
ומתי הייתי חושב פעמיים?
אם המטרה היא פשוט לקבל עוד חדרי שינה, משרד או חללי מגורים — ובאותו מגרש אפשר לבנות קומה שנייה רגילה — הייתי בודק היטב מה באמת נותן המרתף.
האם היתרון בזכויות הבנייה מצדיק את העלות?
האם אני מוכן לחצר אנגלית כדי לקבל אור ואוויר?
האם נדרש פתרון שאיבה לביוב?
ומה יהיה מצב התחזוקה בעוד עשרים שנה?
מרתף אינו פתרון רע.
הוא פשוט פתרון מורכב יחסית, ולכן בעיניי הוא צריך לפתור בעיה אמיתית ולא להיות מטרה בפני עצמה.
בסופו של דבר – למה לרדת למטה?
זו אולי הדרך הפשוטה ביותר לסכם את הנושא.
לפני שמחליטים על מרתף, כדאי לשאול:
מה אני מקבל במרתף שאני לא יכול לקבל בצורה טובה יותר מעל הקרקע?
אם יש תשובה טובה לשאלה הזאת — בהחלט יכול להיות שיש הצדקה למרתף.
אם אין תשובה ברורה, לפעמים עדיף להשקיע את אותו שטח ואת אותה עלות בקומה שמתוכננת מעל הקרקע, עם אור, אוויר וחיבור ישיר יותר לסביבה.
כי בסופו של דבר, עוד מטרים רבועים הם לא תמיד המטרה.
המטרה היא שהמטרים שאנחנו בונים באמת יעבדו עבור הבית והאנשים שחיים בו.
שוקלים להוסיף מרתף לבית?
כדאי לבדוק כבר בשלב התכנון את זכויות הבנייה, העלויות והשימוש העתידי של החלל.